האיאיידו מתאפיין בשליפה מהירה של החרב- לביצוע התקפת פתע על היריב או למטרת התגוננות מפני התקפה כזאת. המרכיב היחודי בענף זה הינו החלק המכונה "קיריטסוקה" או "נוקיטסוקה" אשר משתמש במשיכת ה"סייה" {נדן החרב)לאחור כדי לייצר כוח מתפרץ המסוגל להדוף או לפגוע ביריב באבחת חרב אחת.
על מנת לרכוש את היכולת הזאת ,התלמיד מתרגל את התנועות הבסיסיות במשך תקופה ארוכה ,בדרך כלל בסדרת תנועות קבועה הנקראת "קאטה".
האימון מתקיים בתלבושת מסורתית, הכוללת חליפת אימון לבנה מעליה לובשים "הקאמה"-שילוב של חצאית ומכנסי רכיבה.
התלמיד המתחיל משתמש ב"איאייטו" חרב אימונים בעלת להב קהה.
תלמידים מתקדמים עוברים לשימוש בחרב אמיתית "שינקן" וברמות הגבוהות מתרגלים חיתוכים על מטרות –"טמשי גירי".
ההיבט הרוחני של האיאיידו
עצם השימוש בחרב עשוי להרתיע אנשים רבים במחשבה שמדובר בתחביב רצחני ומסוכן.
המראה של חרבות מונפות אגב שאגות קרב אכן יכול להלחיץ את המתבונן מהצד...
חשוב להבין שלמרות שבעבר שימשה החרב למטרה של הרג ,התרגול כיום מטרתו שונה.
האיאיידו הינו אומנות רוחנית, אשר מטרתה להביא את המתאמן למצב מדיטטיבי הנקרא"מוגה-מושין", מצב בו אתה לא קיים ,לא חושב,נע כאוטומט.
עליך לתת לגוף לבצע את שהוא יודע על ידי ניטרול הפחד והמחשבות. יכולת להגיע למצב זה הייתה אידיאלית ללוחם אשר נלחם בשדה הקרב.
לתלמיד המתרגל איאיידו- המלחמה היא על שיפור עצמי אינסופי,האיאיידו חותר לשלמות בתנועה תוך הקפדה על פרטים קטנים.
קרא עוד על החרב היפנית
